א. בירורים טקסטואליים־לשוניים

המאפיין את הקטע הראשון הוא שיש בו שלוש התייחסויות אל נושא הנביא . עיקרו של הקטע השני הוא תיאור טקס כפרה במקדש . לפי מצב החומר נראית דעת המהדיר , שיש קשר בין שני הקטעים , ובפרט ששניהם כתובים על אותה מגילה . כלומר , שהטקס המתואר אמור להיעשות בעקבות בוא הקהל למקום אשר ייבחר לבירור גורלו של הנביא : אם יומת או יחיה . העניינים על הנבואה בקטע הראשון הם : החובה לשמוע להוראות האל שימסרו באמצעות הנביא : "מפי הנביאי' ( שורות . ( 4-1 אולם נביא , שכוונתו להסית את העם מאחרי אלוהיו — יומת ( שורות . ( 5-4 לשני נושאים אלה של הנבואה , נביא אמת ונביא מדיח , יש מקבילות בחומר מקראי . לכאן נקשר סעיף שלישי , שאין לו מקבילה מפורשת במקרא , ובעיקר לא בחומר שבחוקה . כוונתי לזה המצוי בשורות 9-4 בדבר השבט המתקומם כנגד ההחלטה להמית את הנביא שמוצאו ממנו , ודורש להציל אותו מן המוות שנגזר עליו . משמע , שלמרות ההאשמה הכבדה על שהסית את העם מאחרי האל , די לדעתם בעברו " ) צדיק הואה נביא [ נ ] אמן הואה ( " כדי לשמש נימוק חשוב להצלתו . כאן מתואר מצב משונה ביותר , באשר ההתנגדות להמתתו של הנביא סותרת את החוק המקראי של דב' יג ...  To the book