1. תפיסת הנבואה המקראית בכתבי קומראן

בפרק זה אדון בגישת כת קומראן לספרות הנבואה המקראית . הנושא הוא מורכב ומפורט , לפיכך אעסוק רק בקווים אחדים מתוכו . אני סבור , שצירוף קווים אלה עשוי ללמדנו על נושא חשוב זה , גם אם לא נדון 1 בכל חלקיו . מכלל ספרות המקרא מצאה הכת למתאים להיתלות בנבואה לצורך ענייניה , זאת משום שעל פי טיבה זו היא ספרות , שזיקתה להווה מעומעמת ועיקרה חזון לעתיד . הכת פנתה לספרות זו והסבה אותה מבחינה פרשנית באופן כזה , שיתבאר שכבר הנבואה שבמקרא התייחסה לכת ולקורותיה , ואמנם זו שיטת הלימוד בכת של חלקי המקרא המשתייכים לספרות הנבואה . בנוסף לכך צריך להביא בחשבון , שנקודת המוצא של הכת הייתה שבתקופתה אין נביאים . לקביעה זו השלכות אחדות לגבי הכת וענייניה י . 1 בהעדר נביאים עלתה יוקרתה של הספרות הנבואית של העבר , זו שנכללה במקרא . נתון זה הגביר את השאיפה ללמוד ולחקור את הכתוב כל 1 הטקסטים מ 4 ^ 58 ועד 4 Q 186 מצוטטים על פי אלגרו , V כתם . הטקסט 4 QF 10 r מכוון לפלורילגיום ומובא על פי 4 Q 174 שבכרך זה של אלגרו . ברית דמשק מצוטטת על פי רבץ ; מגילת ההודיות על פי ליכט , הודיות ; מגילת הסרכים על פי ליכט , סרבים ; מגילת המ...  To the book