|
|
המחצית השנייה של המאה השמינית לפסה"נ היא נקודת מפנה בקורות המזרח : אשור ערלה לגדולה , נעשית המעצמה השלטת ואף מרחיבה את אחיזתה לכיוון ארם וישראל . בסדרת קרבות היא כובשת את דמשק 74 ועיין עוד לעיל בעמ' 81-79 לראיה נוספת לטובת המיון המקובל . 75 בעמ' . 99-94 ומגלה אותה ( 734 ) וכמה שנים אחר כך בא סופה של מלכות הצפון . ( 722 ) גם יהודה סבלה ממנה ונאלצה לסור למרותה . על פי הכותרת ניבא מיכה בימי המלכים "יותם אחז וחזקיה מלכי יהודה" ( א , א , ( אלא שלא נזכר כאן אף מלך ממלכי ישראל שבימיהם ניבא , וזאת על אף האמור בכותרת "אשר חזה על שומרון וירושלים . " ותן דעתך ששומרון אף נזכרה כאן לפני ירושלים . בתחילת ספרו של מיכה מובאת נבואה מן היחידות , ואולי היחידה ממש , שמזכירה את הצפון "מי פשע יעקב הלוא שמרון ... ושמתי שמרון לעי השדה למטעי כרם" ( א , ה ו . ( ויש שאמרו שלא היתה בידי בעל הכותרת אלא נבואה זו כדי לקבוע שאמנם מיכה פעל בצפון . יש להניח שאכן פעל מיכה לפני גלות הצפון וממילא כיוון דבריו גם אליה . ואמנם על דעת רוב החוקרים מקובל לראות את תחילת נבואתו של מיכה לפני 722 לפסה"נ , היינו לפני חורבן שומרון וג...
To the book |
|
|