|
|
בתלתא בתשרי אתנטלתי אדכרתא מן שטרא מפני שגזרה ( מלכון ) ימלכות " יון הרשעה שמד על ישראל ואמ' להם : כפרו במלכות שמים ואמרו : אין לנו חלק באלינו שבשמים . וכשתקפה יד בית חשמונאי נטלוהו מהן והיו כותבין שם שמים בשטרות . וכך היו כותבין : בשנת כך וכך ליוחנן כהן גדול לאל עליון . אמרו חכמים ז"ל : אפשר שיכתב שם שמים בשטרות , נמנו עליהם וגנזום . יום שגנזום עשאוהו יום טוב . בימי מלכות יון היו כותבין בשטרות שלא יהיה חלק לשונאי ישראל בעולם הבא , וכשגברה עליהן מלכות בית חשמונאי , כותבין : בשנת כך וכך לכהן גדול והוא כהן לאל עליון . כשראו ב"ד שאדם נוטל שטת כשהוא פרוע וזורקו לאור או לאשפה , תקנו שלא יכתב שם בשטרות . בשני הסכוליה ובביאור המובא בסוגיית ראש השנה יח ע"ב מתבאר המועד בתקנת חכמים שביטלה אזכרת שם שמים שהייתה נוהגת עד אז בתוך הפורמולה הרשמית של מניין שנים לשלטונו של יוחנן כוהן גדול , מניין ש'התקינו' כשגברה מלכות בית חשמונאי . ידיעה בדבר הנהגתו של מניין שנים חשמונאי בשטרות נמסרת בהדגשה בספר מקבים א ( יג מב ) ובפי יוסף בן מתתיהו ( קדמוניות יג , ( 214 אולם היחס העמום שבין העדות החיצונית לבין עדות ה...
To the book |
|
|