במאמר זה נבחן תופעה סגנונית-עריכתית במקרא ותופעה סגנונית במארי . מדובר בהכנסת נוסחה של פתיחת דיבור ישיר באמצע ציטוט דבריו של מישהו מבלי שהדובר משתנה . במקרא יש לתופעה זו דוגמאות לרוב , סגנוניות ועריכתיות ; לעומת זאת במארי מצאנו לה רק שמונה דוגמאות , כולן סגנוניות . נפתח את עיוננו בדוגמאות המקראיות : א . נוסחת פתיחה מקורית להלן שלוש דוגמאות לשימוש זה : . 1 בר' מא , לט , מא : "ויאמר ... ויאמר . " ליבוביץ מעירה על התופעה ' : יושם לב שפםוקנו ( פ' מא ) פותח במילים " ויאמר פרעה אל יוסף , " אע"פ שגם בשני הפסוקים הקודמים ( לט , מ ) הדובר היה פרעה ודבריו מופנים היו ליוסף , וכבר פותח פ' לט במילים : " ויאמר פרעה אל יוסף . " והישנות המילים האלה ( במקום שלא עברה השיחה מדובר אחד לשני ) מוכיחה , שחלה בין סוף פ' מ לתחילת פ' מא הפסקה בדבורו של פרעה , שעצר את שטף דבורו וחיכה לתגובה מצד בן שיחו - ואולם תגובה זו לא באה , או שבאה בלא מילים , בתנועה , בהבעת השתוממות , ברתיעה ' . . 2 שמי לב , ז , ט : "וידבר ... ויאמר . " החלק הראשון של הנאום ( פסוקים ז ח ) עוסק בחטאי ישראל , והחלק השני ( פסי ט י ) - בעונש שה...
To the book