זיהוי בריאת יש־מאין ותורת־האצילות במשנת גריגוריוס איש ניסה

למן המאה הרביעית כל אימת שאבות הכנסייה הנוצרית מצביעים בהדגשה יתירה על ההבדל שבין הידבר / או ה'מאמר / ובין העולם כהבדל שבין הנולד מאלוהים ובין הנברא מאין' מותר להניח שהם מתכוונים לא לבד כנגד הטענה האריאנית שה'מאמר' נברא מאין' אלא גם כנגד ההשקפה של פלוטינום שהעולם נולד' היינו נאצל' מאלוהים . כנגד מטרה כפולה זו מתכוון אתאנאסיוס בפיסקה שבה הוא מעמיד את ה'מאמר' לעומת העולם . ה'מאמר / הוא אומר' הוא 'ילוד' , ( yewrj / xa ) או ' בן' ומכיוון שכך הוא 'התולדה ( yewrjua ) הנאותה של המהות / 'אינו כפוף ' לרצון' ' וממילא הוא 'בהכרח הווה תמיד . ' העולם' לעומת זאת' הוא 'נברא' , ( noiriixa ) וה'נבראים ( TO . yev ^ rd ) אי-אפשר שיהיו נצחיים' כי הם מאין' ונעשו ' בידי אלוהים 'בעת שעלה הרצון לפניו y ( 6 xe f ? i Belrjae ) למטרה כפולה זו מתכוון גם יוחנן איש דמשק' כשהוא מדבר על אצילות העולם בהבדלה מבריאת העולם : ' אצילות היא ללא תחילה וללא תכלה' כי היא מעשה טבע נטבעו של אלוהים' ולא מעשה רצון ] ונובעת ממהות האל עצמו ... ואילו בריאה' בנידון אלוהים' שהיא מעשה רצון' איננה שוות נצח לאלוהים' כי שלא כדרך הטבע הוא ש...  To the book