האידיאות האפלטוניות ותולדותיהן

תולדות הפילוסופיה' בייחוד הפילוסופיה ששיחררה עצמה ממעמד של רקחה וטבחה לתיאולוגיה' הן רצף של השקפות נוגדות ונסיונות לפשר ביניהן . הפילוסופיה' האוהבת להשתמש בלשון משלה' עשויה לתארו כתהליך דיאלקטי של תיזה' אנטי תיזה וסינתיזה . התיאולוגיה' המשפילה לעתים לדבר בלשון בני אדם' עשויה לתארו כתהליך של השלמה בין דעות אוהדות השרויות באי הבנה הדדית . אך בעוד שבתיאולוגיה רודפי שלום נחשבים לצדיקים והם יירשו את מלכות הדוגמה' רודפי סינתיזה בפילוסופיה נחשפים לתוכחה ונאצה כמפירים חוק הסתירה . במסתי זו אדון בשני פירושים נוגדים שנתפרשו האידיאות של אפלטון ובנסיונות לפשר ביניהם' מתוך התחקות על גלגוליהם במשך דורות צאצאיהן של אידיאות אפלטוניות אלו עד לשיטות דיקארט ושפינוזה . אנסה לתאר גלגולים אלה בקיצור' בפשטות' בקווים כלליים' בצמצום הדיון לנקודות הבולטות ולעיקר העלילה' בלי להיכנס בסבכי העניינים הקשורים בנושא . כוונתי בבחירת נושא זה למסה המוקדשת לזכרו של והייטהד היתה' להדגים במידת מה את אמיתת מאמרו ש'האיפיון הכולל הבטוח ביותר של מסורת הפילוסופיה היא היותה שורת הערות לאפלטון . ! ' א . הלוגוס בין הדברים ששייר אפל...  To the book