פרק שביעי יורשי אחאב ובית יהוא

היחסים המעורערים בממלכת ישראל וחולשתה פרצו אל פני השטח אחרי מות אחאב . מלחמת התרבות וההתרעות של הנביאים ותומכיהם היו אף סימן לתסיסה הפנימית ולעתיד להתרחש . דבריו ופעילותו יוצאת הדופן של אליהו , ממחישים את ההקצנה שחלה בקרב היסודות השוליים בחברה , האיכרים הזעירים , שהלכו והתקרבו בעמדותיהם לחוג הצר של "בני הנביאים . " הצטרפותו של אלישע מבני האיכרות האמידה לדרכו של אליהו מורה על המשבר שפקד גם שדרות רחבות של המגזר הכפרי החקלאי . אפשר שהצעתו של אחזיהו בן אחאב לשתף פעולה עם יהושפט משקפת ניסיון להתגבר על התערערות הכלכלה בישראל . סיום הפרשה בוודאי לא הקל על השלטון הישראלי . הכתובים מעירים כי הלחץ והכפייה המשיכו להתגלות במלחמת התרבות המתמשכת ( מל"א כב , נג נד ; מל"ב א , ב . ( אף מרד מישע לא הוסיף חוסן לשלטון ( מל"ב א , א ; ג , ד ה . ( הסיפור הפלאי על אליהו ושליחי המלך וקציניו ( מל"ב א , ג ואילך ) מרמז על התנגדות שהופכת לאלימה . נראה שגם מפלות יהורם , יורשו של אחזיהו , במואב ובאדום ( מל"ב ג , ד ה ) השפיעו על מעמדה של הממלכה בקשריה עם פיניקיה וחידדו עוד יותר את המצב הרעוע , כעדות הסיפור על שעבוד י...  To the book