המבנה הריבודי , כפי שתואר בפרק הראשון בחיבורנו הנו בגדר קונסטרוקציה סבירה והגיונית . אבל הקדמונים לא הכירו אותה ולא יישמו אותה ; היא נחלת המחקר המודרני . מבנה אחד של החברה הישראלית מקובל על הכתובים - חלוקה ליחידות חברתיות . לפי הנתונים נודעו לה ערך ריאלי בעידנים הקרומים יותר , וחשיבות היסטורית בעידנים מאוחרים יותר . הילכך , יכונה המבנה כ"מסורתי . " המבנה המסורתי הכיל שלושה דרגים : . 1 היחידות הבסיסיות - בתי אב ( והמשפחות הגרעיניות שבהם . 2 ;( המשפחות שנבנו כל אחת ממספר לא קבוע של בתי אב ; . 3 השבטים - יחידות חברתיות טריטוריאליות שהכילו משפחות במספר לא קבוע . יהושע זץד יז ( שבט , משפחה , בית , גבר ) ושמ"א י , כ כא ( שבט , משפחה , גבר ) מייצגים את הסכימה דלעיל בשינויים קלים . לפנינו מבנה רווח של חברת שבטים ששורשיה נעוצים , בערש האתני , החברתי והתרבותי של ישראל - עולם האמורים , השמיים המערביים הקדמונים . בדומה לכך ציינה חברת השבטים את הארמים והערבים באלף הראשון לפסה"נ . לפי הנתונים המזרח קדמוניים והמקראיים יש דומות רבה , ולעתים גם זהות , באורחות חיים פטריארכליים , בדפוסי שלשת הדרגים במבנה...
To the book