הריקוד הוא מישחק צרוף

אם כל דבר , ששם המוסיקה נקרא עליו , שרוי מעצמו תמיד בגבול המישחק , על אחת כמה וכמה אמנות זו , שהיא התאומה שלה , הוא הריקוד . בין שאתה נותן את דעתך על מחולות הקודש או הקסמים של פראי עמים בין על ריקודיו של הפולחן היווני , בין שהדברים אמורים בכרכורו של דוד המלך לפני ארון ה' ובין בשעשועי חג ומועד . בכל עם ובכל עת לעולם אין ריקוד אלא מישחק . גדולה מזו : הוא הוא אחת מצורותיו הצרופות והשלימות ביותר של המישחק . אמנם , לא כל צורת ריקוד ממצה את עומק תכונת המישחק . ברורה היא מאוד במחול מחניים או במחול הצורות , אד היא קיימת גם במחול יחיד , בקיצור כל מקום שהריקוד משמש ראווה , מחזה , או אף עריכה ותנועה ריתמית , כגון במינואט ובמחול הארבעה . כלום יש לראות בדחייתם של מחול סיבובים , מחול מחניים ומהול צורות מפני ריקוד של זוגות , בין ריקוד סיבובים כגון הוואלס או ד & ולקה ובין ריקודי גררה , ח גמת הריקודים החדישים — מסימני » י מצאתי בעיתונים היומיים דץ והשבון על תחרות בינלאומית שהתקיימה לראשונה בשנת 1937 בפאריס לשם פרס , שייסד הסינאטור המנוח אנרי די ז'ובנל — בעד הטוב שבדרכי נגינתו של הנ 1 טורנ 1 השישי לפסנת...  To the book