המוסיקה אצל אפלטון ואריסטו

ובעניין זה חשוב להבליט כמה שונים המושגים הכרוכים במלים מישהק , עבודה והנאת אמנות ביוונית מאלו השגורים בפינו . מן המפורסמות הוא , שהמלה מוסיקה ( ןו » ק (^ 01 ) כוללת הרבה יותר ביוונית העתיקה משהיא עושה בלשונותיהם של עמי זמניו . לא זו בלבד שהיא כוללת זמרה , ליווי בלי זמר וריקוד , אלא גם כל אותן חאמנו ות וההכשרות , שעליהן מנצחים a mt והמוסות . הללו קרויות אמנו ות מי סיות , להבדיל מן הפלאסטיות והמיכאניות , שמקונץ מחוץ לתהום המוסות . במחשבה היוונית כרוך כל דבר בפולחן , שהוא עניין אצל המוסות ובייחוד בחגים , שבהם עיקר שימושו . אפשר אין לך ספר כספר 'החוקים' לאפלטון שמבאר את קשרי הפולחן , הריקוד , המוסיקה והמישחק זה בזה . האלים , נאמר שם י , רחמיהם נכמרו על בני האדם , שנולדו ליסורים ולעמל , וקבעו את חג ההודיה , שהם זמני רווחה מדאגה , ונתנו להם את אפולין ראש המוסות ואת דיוניסוס כחברים לשמחה לכונן את סדר הדברים בין בני האדם בחבורה של שמחה זו . כיוצא בו המקום , שמרבים להביאו , שבו מסביר אפלטון את עניין המישחק . במקום זד . נאמר , שכל היצורים הצעירים אינם יכולים לכבוש את גופם ואת קולם הנעים מרוב ...  To the book