אסכולותיה של המאה השתים־עישרה

בסוף המאה הי"א נתעוררה שאיפה גדולה לדעת את ההוויה וכל הנמצא , שעתידה היתד . להפיק בקרוב את האוניברסיטה , זו קליפתה , ואת האסכ 1 לאסטיקה , זו פריה . שאיפה זו גדלה ונתפתחה במקצועות שונים והגיעה לידי תנועה רוחנית חיה , ולאחר מכן עלתה וגברה כמעט בגמרה לוהטת , שעתים היא מסימנם של חידושי תרבות גדולים . בשעת מעשה מתבלט והולך במיוחד הצד האג 1 נאלי . הוא בא לידי גילוי בכמה דרכים בבת אחת . מעשה אדם המנצח את בן תחרותו בנאומים נעשה מין ספורט , שמעלתו כמלחמת הנשק . חזרתה של תחרות הדמים העתיקה , בין בקבוצות המייצגות מחוזות שונים ובין במלהמות יחידים , המשוטטים בדרכים לבקש יריבים ראויים להם , — משונה הדבר , שחזרה זו חלה בזמן מכת הגיבורים הנואמים , שעליה קובל פטרוס דאמיאני . הגיבורים הללו היו נוסעים ממקום למקום , בדומה לסופיסטים היווניים , להתהדר ולקצור נצחונות . באסכולותיה של המאה הי"ב מושלת תחרות נמרצת הכרוכה בגידופ ב והוצאת דיבה ; סופרי הכנסייה פעמים שהם מתארים תיאור חטוף את המתרחש בבתי האולפנה בימים ההם , וצד בולט שבדבריהם הוא המישחק בנקרנות ופלפלנות . התלמידים ורבותיהם מבקשים לרמות אלה את אלה באלפ...  To the book