המיתוס כפרק של מישחק שבתרבות

ליוון שנעשה המיתוס ספרות , כלומר : כיוון שלבש צורת דפוס במסורתם של תרבות , שנתרחקה בינתיים מעולם ההגשמה הציורית של פרא האדם , מיד הוא משתעבד להבדלה בין כובד ראש למישחק . הוא נעשה קדוש , מכאן שכובד ראש יצוק בו : אבל עדיין בלשון הפרא ידבר . לשון זו מדברת במוצגים ציוריים , שעדיין חל עליהם הניגוד שבין מישדוק וכובד ראש . וכל כך גס היה לבנו תמיד בציורי ההגשמה של המיתוס היווני וכל כר מוכנים היינו תמיד לעמוד בהתפעלות רומאנטית אף בפני ציורי האדה , עד שנוטים אנו על פי רוב להתעלם מזה , כמה פרועים הם שניהם כאחד ; אבל משבא לידינו חומר המיתוס ההודי העתיק , שהוא פחות קרוב ללבנו , ומשראינו את תעתועי הדמיון , שהעתירו עלינו האתנ 1 ל 1 גים מכל קצווי תבל , הוברר לנו , שאין בין ציורי ההגשמה של המיתוס היווני והגרמני העתיק ובין הדמיון הפרוע שבחומר ההודי העתיק , האפריקני , האמריקני או האוסטראלי ולא כלום , או כמעט ולא כלום , מצד תכונתם ההגיונית והאסת טית , ועל אחת כמה וכמה שאין בין זה לזה מצד התכונה המוסרית . אם אתה מודדם באמת המידד , שלנו ( וברור שלא היא הפוסק אהרון ) כולם נמצאים חסרי סגנון וסרי טעם , כאלה כ...  To the book