החרות של חידות היא מגופו של פולחן

תחרות החידות אינה בשום פנים עניין אצל בידוח דעת . היא מעיקרו של פולחן הקרבנות ; אי א & שר בלא פתרון חידות כשם שאי אפשר בלא הקרבן עצמו . הוא כופה את רצונו על רשות האלהות . ויש לו למנהג הודי ישן זה חבר מעניין בקרב בני טוראג'ה שבצלבס התיכונה . בחגיהם הם מצמצמים את זמן פתירת החידה בין בין שעת 'הריונו' של האורז ובין תחילת הקציר , כי 'יציאתה' של החידה מסייעת למעשה 'יציאתך של השיבולים . פתר אדם חידה , מיד פותחת המקהלה : 'צא , צא , האורז ! צאינה , צאינה השיבולים הבריאות , בהרים ממעל ובבקעות מתחת . ' בעונה שלפני התקופה הנ"ל אסור כל מעשה של סופר , שסכנה ב 1 לגידול האורז . המלה ' ואילו' משמשת בהוראת חידד , ודוחן כאחת , כלומר : פרי השדה , שאת מקומו בהזנת העם ירש האורז . 10 ויש אומרים על מישחקי עם מסוימים שבגראובינדן , שהבריות היו נטפלים להם לעסקי שוטים כדי nrrci הברכה שרויה בתבואתם . 11 כל הבקי קצת בכתבי הוויד 1 ת והברהמאנית יודע , שהסבריהם בדבר מקורם של דברים זה דרכם שהם רחוקים זה מזה וסותרים זה את זה הרבה , ששונים ומשונים הם זה מזה , מבולבלים ומפולפלים . אי אתה מוצא בהם שום סמיכות עניין , ואין ב...  To the book