אדם מכיר את רצונו של האל , כלומר : את העתיד הקרוב , את הגורל שנכון לעצמו , על ידי זה שהוא מציל מפיו דבר . הוא שומע דבר אלוהים שממין זה בדרך הניחוש , בניסוי ההצלחה המוטלת בספק . הוא מושך קנים , זורק אבנים או נוקב בדפי הספר הקדוש . כיוצא בו נאמר בשמות , כח , ל על האורים ותומים , שהיו מר . שהיו , 'ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התומים והיו על לב אהרן . ' הכהן הגדול נושא את החושן , ובידו דורש אלעזר הכהן בעצת ה' בשמו של יהושע . 'ושאל לו במשפט האורים לפני ה" ( במדבר כז , כא . ( ושאול המלך אומר : 'הפילו ביני ובין יונתן בני' ( שמואל א יד , מב . ( בדוגמאות אלו זיקתם של השאילה באלוהים , מישחק המזל וגזר דין זה לזה ברורה מאוד . שאילה ממין זה על גורלו של אדם אתה מוצא גם בין העכו"ם הערביים הקדמונים / ' אולם כלום לא ממין זה הם מאזני הקודש , שעליהם שוקל לריס את גורלות הביות קודם לקרב ? את ו » _ קח זאוס מאזני הזהב נ ^ שם עליל ; ם גוךלות . פור האבדון והמותהאחד לפךשי טרוייט ואחד הפור לאכייס חגורי שךיונות ? חקות 6 . « J . Wellhausen , Reste arabischen Hcidcntums , 2 Ausg ., Berlin 1927 , p . 132 5 איל...
To the book