המישחק בבחינת מאבק ובבחינת הצגה

הפונקציה של המישחק בצורותיה המפותחות , שבהן אנו מדברים כאן , רובה אפשר להעמידה על שני עיקרי בחינות , שבהם היא מתלבשת . המישחק הוא מאבק לשם משהו או הצגתו של משהו . עתים שתי הדרכים הללו מתמזגות , והמישחק מציג מאבק לשם דבר , או משמש תחרות להראות כוחו של מי גדול מכולם במסירת דבר . פעמים שאין הצגה זו אלא הוצאת דבר כהווייתו לפני קהל צופים . טווס ותרנגול הודו מציגים את הדר נוצותיהם לראווה לפני נשותיהם ; אבל הצגה זו היא מעשה של כוונה לעורר התפעלות . הצגת דבר שאינו שכיח . יחיד ומיוחד . העוף הפו 8 ע בשעת מעשה בקצב מחול , הרי גם זו הצגה , פרישה מן המציאות השכיחה , העתקת מציאות זו לדרגת חיים גבוהה . אין אנו יודעים מה מתרחש בו אותה שעה בתוד הנפש החיה פנימה . בחיי הילד הרבה משמשת הצגת ראווה זו דרד למתן צורה ודמות . אדם צר את צורתו של אחר . הוא מתאר דבר נאד , יותר , נשגב יותר , מסוכן יותר משהוא כדרכו של אדם . הוא לובש צורת בן מלר , אבא , מכשפה או נמר . הילד יוצא בשעת מעשה מגדרו , עד שהוא סביר כמעט 'שהוא הוא . ' ואף על פי כן הוא מפקיע בשעת מעשה את ידיעת 'המציאות הרגילה' לחלוטין . הצגתו היא הגשמה למר...  To the book