פרק ז הקונפליקט בין הדת לבין האוטונומיה המוסרית והכוונה המוסרית

בפרק הקודם בחנו את האפשרות של ניגוד נורמטיבי בין הדרישה הדתית לבין הדרישה המוסרית . ניגוד זה מתעורר כאשר הדת והמוסר מחייבים , או למצער עשויים לחייב , מעשים שונים . בפרק זה ברצוננו לבחון טיפוס אחר של ניגוד בין הדת למוסר , שלפיו ייתכן שמבחינת הדרישה המעשית אין ניגוד בין דת למוסר , ולמרות זאת יש ניגוד בין השניים . מבחינה זו , לפנינו סוג של ניגוד עקרוני בין דת למוסר , ניגוד שאיננו מתמצה כמישור הנורמטיבי , ואף עשוי שלא להתבטא בו כלל . הנחת היסוד של טיפוס ניגוד זה היא שהמוסר והדת כוללים יסודות נוספים על העשייה גרידא , בעלי חשיבות עליונה בתוך כל אחת מן התופעות הנידונות , והם : האוטונומיה המוסרית והכוונה המוסרית . מאחר שיסודות אלו פותחו והודגשו , כידוע , על ידי קאנט , נוכל לומר שהתפיסות , שלפיהן קיים ניגוד מהותי בין דת למוסר , נוטות להיות , במידה זו או אחרת , תפיסות קאנטיאניות . . 1 עבודת אלוהים כמנוגדת לאוטונומיה המוסרית את הרעיון בדבר קיומו של ניגוד בסיסי בין דת למוסר הציג באופן חריף ג'ימס ריצ'לס , ( 1981 ) והניתוח שלו ישמש לנו כנקודת מוצא לדיון . לפי ריצ'לס , יש ניגוד בסיסי בין מושג עבודת ה...  To the book