|
|
במבוא לחלק הראשון טענו , שביסודה של מצ"ה עומדת אינטואיציה דתית המדגישה את ריבונותו וחירותו המוחלטות של האל . כפי שהראינו אינטואיציה זו קשורה גם ברעיון בדבר הטרנסצנדנטיות המוחלטת של האל , ובמקביל , מבחינה סובייקטיבית — בחובת הציות המוחלטת של האדם . אינטואיציה זו הוליכה לתפיסה שהאל לא נקבע על ידי המוסר אלא קובע אותו ברצונו החופשי . ניסינו להראות , שתפיסה זו אינה עומדת לפני הביקורת , ולפיכך אימצנו את העמדה שלפיה המוסר אינו תלוי בדת ואינו נקבע על ידי האל . בכך , לכאורה , אין מנוס מלוותר על האינטואיציה הדתית שהזכרנו ולהציע פירוש אחר , ומתון יותר , למושגי החירות והריבונות האלוהית ( ראה לעיל , פרק ב , סעיף . ( 5 אולם מסתבר שאינטואיציה זו עשויה למצוא לעצמה אפיק ביטוי חדש , תוך הבאה בחשבון של מסקנות הפרקים הקודמים . אם האינטואיציה הנזכרת אינה יכולה להתבטא ברעיון שהדת קובעת את המוסר הרי שהיא עשויה להתבטא ברעיון , שהדת גוברת על המוסר . ריבונותו של האל לא תתבטא בכך שהוא קובע את המוסר , אלא בכך שהוא תמיד קובע מה יש לעשות , גם אם אין זה מוסרי . האינטואיציה הדתית שלעיל תבוא אפוא לידי ביטוי , דווקא בת...
To the book |
|
|