פרק ג אמיתות דתיות כגוררות חובות מוסריות

בפרקים הקודמים דחינו את התפיסה שהדת קובעת את המוסר , וניסינו להראות שלחובות המוסריות יש תוקף עצמאי שאיננו תלוי בצו האל . המסקנה הנובעת לכאורה מכך היא שהדת אינה רלבנטית כלל לקביעת חובות מוסריות . בפרק זה ננסה לרכך מסקנה חמורה זו ולבחון את האפשרות שאמיתות דתיות מסוימות גוררות מסקנות מוסריות . כדי להבהיר רעיון זה , עלינו לשים לב ליסודות השונים המרכיבים את הטיעון המוסרי . טיעון מוסרי הוא היקש המורכב מהקדמה גדולה , הקדמה קטנה ומסקנה . ההקדמה הגדולה היא עיקרון מוסרי כללי כלשהו , הקובע שכל המעשים מסוג x הם חובה . ההקדמה הקטנה משייכת מעשה מסוים ( או קבוצת מעשים ) לקבוצה . x המסקנה היא שמעשה זה ( או קבוצת המעשים ) הוא חובה . נדגים זאת : מי שסבור כי עונש מוות הוא אסור , עשוי להסתמך על קו החשיבה הבא : ( 1 ) אסור להרוג בני אדם . ( 2 ) עונש מוות הוא מקרה של הריגת אדם . ( 3 ) לפיכך , עונש מוות הוא אסור . לגבי הדת , הטענה היא , שהדת אינה קובעת את ההקדמות הגדולות של הטיעונים המוסריים , אבל עשויה לספק אמיתות מסוימות המתפקדות בהקדמות קטנות . אם נוכל להראות זאת , הרי שנוכיח שהדת קובעת , יש להדגיש , שה'אס...  To the book