מבוא כללי

נושאם הכללי של שני החלקים הראשונים בספר זה הוא שאלת התלות של המוסר בדת . לתלות זו שתי גרסות עיקריות . לפי הגרסה הראשונה , למוסר עצמו אין קיום בלא הדת , כלומר : האל הוא מקור המוסר והבסיס היחיד לתוקפו . לפי הגרסה השנייה , אף שתוקפו של המוסר עשוי להיות בלתי תלוי בדת , מימושו בפועל מותנה בה . הגרסה הראשונה נוסחה כאחת הקרניים בדילמה מפורסמת שהציב סוקרטס בדיאלוג 'אותיפרוך . בדיאלוג זה נדונה השאלה מהי החסידות , ובשלב מסוים בדיון מציע אותיפרון את ההגדרה הבאה : החסידות היא מה שאוהבים האלים כולם , והיפוכו , מה ששונאים כל האלים , חטא הוא ( אפלטון תשל"ה , עמ' . ( 267 על כך שואל סוקרטס : האם אהובה היא החסידות מפני שחסידות היא , או מפני שהיא אהובה , על כן היא חסידות ? ( שם ) טקסט זה זכה לניתוחים ולפירושים שונים , ואין זה מענייננו כאן לנקוט עמדה בשאלה מה בדיוק היה מובנו ותוקפו של הטיעון הסוקרטי ההיסטורי . מכל מקום , בדיון המודרני הדילמה מוצגת בדרך כלל כך : האם ( א ) מעשה הוא מוסרי מפני שהאל רצה בו , או ( ב ) האל רצה בו מפני שהוא מוסרי ? לפי הקרן הראשונה , מוסריותו של מעשה תלויה באל ; ואילו לפי הקרן ה...  To the book