יא. כ'עיר עזבוה גיסות': המשבר של תרפ"ו-תרפ"ז

בינתיים שיקע אצ"ג בפעילותו הציבורית החוץ ספרותית מאמצים ומשאבי מרץ גדלים והולכים . עוד לפני עלייתו ארצה מתח ביקורת חריפה , כאמור , על ההנהגה הציונית בראשותו של וייצמן . הביקורת הזאת החריפה פי כמה מ 1926 ואילך , כשנעצרה התפתחותו של המפעל הציוני בארץ ישראל , לאחר עידן לא ארוך של פריחה ותנופה , 1925-1924 ) שנות העלייה הרביעית , ( בגין משבר מחריף והולך . לכאורה היה המשבר כלכלי מעיקרו . חסידי היוזמה הפרטית , שהרחיבו את היישוב העירוני , בעיקר את תל אביב , בשנות הגאות , נוכחו שהארץ המדברית הקטנה אינה מקום לעשיית רווחים , ומאחר שבינתיים השתפר במקצת מצב המעמד הבינוני היהודי בפולין , החזירו רבים מהם את עצמם ואת משאביהם 'הביתה . ' גל ההגירה לארץ , שהגיע לשיאו בשנת , 1924 נעצר . עבודות הבנייה הנרחבות , שקיימו את מרבית הפועלים בערים , נפסקו , והפועלים סבלו חרפת רעב . ההתיישבות העובדת סבלה עד מאוד מחוסר משאבים , ונאבקה על עצם קיומה . בארץ השתרר הלך רוח של ייאוש , ורבים עזבו אותה . בייחוד עשתה רושם קשה עזיבתה של 'קבוצת אלקינד , ' מאנשי 'גדוד העבודה' ע"ש יוסף טרומפלדור , העילית של העלייה השלישית , שנ...  To the book