ז. 'הכרת הישות': ה'עלילה' השירית ב'אימה גדולה וירח'

למרות הצד השווה הזה אפשר להוכיח כי הספר הטרוגני הרבה יותר משהגיחו הן מגניו ( בעת הופעתו ) הן מעריציו ( אז ולאחר מכן , ( ושההטרוגניות הזאת נובעת בעצם מכפל האמירה שאומר בו המשורר ומן המשמעות של המבנה , הקובע את מקומן של הפואמות השונות בתוך מערך תמטי פואטי מתפתח . ספר 'אימה גדולה וירח , ' כמו כל ספריו המרכזיים של אצ"ג , מספר סיפור גדול , שיש לו התחלה , פריסה , הסתבכות , מפנה , שיא והתרה . אמנם הסיפור אינו מסופר אף פעם באמצעיה של השירה הסיפורית . בשלב זה אצ"ג הוא ליריקן אבסולוטי , שאינו יכול לקבל את הריחוק בין מספר למסופר , בין סובייקט לאובייקט , המתחייב מן הדפוס המהותי של השירה האפית . אבל הוא יכול לפתח מעין סיפור לירי באמצעות השרשור של השירים בזה אחר זה או גם באמצעות הפיצול של שיר היחיד לפרקים , שכל אחד מהם מעלה בכל עוצמת הסובייקטיביות הלירית עניין או רגע או תחושה מסוימים , אולם בצירופם מייצרים השירים או הפרקים מעין זיקה אפית זה אל זה . כך ניתן לראות בספר כולו מעין תחליף מודרני של האפוס . הפואמה הראשונה , כמין פרק רקע באפוס זה , פותחת כמה 'פרספקטיבות' שבמסגרתן יסופר הסיפור הכולל -.התמוטט...  To the book