ד. האימה היהודית 'במלכות הצלב'; המהפך הציוני

מלבד כל אלה גברה בגרינברג החרדה לגורל העם היהודי באירופה המתפראת . מה שהומחש לו בעת הפוגרום בלבוב בסתיו 1918 צף ועלה בו כהכרה מפוכחת ובהערכה היסטורית מנומקת דווקא בתוך היופי , השפע התרבותי והעליזות של חייו ב'ברלין , מאת הגשרים' ( א : . ( 110 היה ברור לו שבארצות הסלביות לפחות , ושמא אף באירופה כולה , בכלל 'אדמת הצלב , ' קרב הקיום ההיסטורי של עם ישראל לקצו . הכרה זו הבשילה והלכה בו כשעסק בעריכתה ( ובעצם , בכתיבתה ) של החוברת האחרונה של 'אלבאטראס' ( מס' , ( 4-3 שנכלל בה מאמר פרוגרמתי - ' ווייטיקן היים אויף סלאווישער ערד' ' ) מולדת הדוויי על אדמת הסלאווים - ( ' שנתן להכרה הזאת ביטוי מפורש , וגם פואמה רחבת היקף - 'אין מלכות פון צלם' ' ) במלכות הצלב - ( ' שבה הועלתה ההכרה הזאת למדרגת חזון נבואי . זו היתה תרומתו הגדולה האחרונה של גרינברג לספרות יידיש , וגם פרידתו ממנה . בהרחבה מופלגת הפואמה מעלה מחד גיסא את התמונה המסורתית של ישראל כשה בין שבעים זאבים , עדת כבשים אבודים ביער האירופי הנוצרי פגני , ומאידך גיסא את ישראל עצמו כיער מוכאב של עצי דוויי , שאת פרותיו המלאים דם תולשים ואוכלים האחרים . ...  To the book