ב. המשורר במלחמה: ניסיון לביית את האימה

באוגוסט , 1914 זמן קצר לפני שמלאו לאורי צבי גרינברג שמונה עשרה שנים , פרצה מלחמת העולם הראשונה . הצבא הרוסי הקיסרי כבש בתוך זמן קצר את גאליציה המזרחית , וכך יכול המשורר לשבת ספון בבית הוריו בלבוב כל שנת המלחמה הראשונה ולהוסיף לכתוב את שיריו הרכים המדוכדכים . העיר היתה נתונה לשלטונו של צבא זר , והידיעות על הקטל בשדות הקרב הקרובים והרחוקים הגיעו אל הנער החרד . פחדיו מצאו ביטוי מאופק בשירים שפורסמו בעיתונו של ביקלס שפיצר . המשורר השתדל מאוד לעדן ולרכך את הזעזוע הנפשי , להבליעו , לטשטשו באמצעים אסתטיים מוסיקליים וציוריים . כלי הנשק נצנצו בשירים אלה בזהרורים רבי יופי על פני שדות פורחים י הדם השפוך נהפך לפרחים אדומים רעננים ולאור שקיעה ורוד ; אדמת העולם אמנם היתה כולה לבית קברות גדול , אבל בית הקברות הזה היה אפוף פריחה , יגון מתוק והשלמה . המשורר עדיין היה נעול בהיכל השיש של אל האהבה , אמור , שלא נתן לבו לייסורי הלוחמים ( ראו המחזור הראשון 'בערגיץ אויף פעלדער' ב'געזאמלטע ווערק , ' א : . ( 22-17 ביוני 1915 כבש הצבא האוסטרי מחדש את לבוב . צעירי העיר , רובם יהודים , גויסו בחיפזון , אף על פי שעד...  To the book