|
|
מותר לראות כאן את אחת מנקודות החולשה במשנתו של גונקל . נראה שמתוך תגובה להפרזותיהם של תיאולוגים , הזניח חוקר דגול זה את ההגות המקראית , גם במקום שהיא מדברת אלינו בקול רם . ספר יונה ופרשת האתון של בלעם נזכרים אצלו בזיקה ליסודות הפבולה שבהם : אתון מדברת , אדם חי במעי הדג , בהמות מתכסות בשקים וצמות . העובדה שיש כאן סיפורי לקח מתחכמים או מתוחכמים נעלמה מעיני גונקל . ואפילו קיומם של סיפורים מטיפוס הלגנדה , המביעים את הערצת המאמינים ב'איש אלהים קדוש' לא נזכר אצלו כאחד הסוגים הספרותיים . חסר זה השתדלתי למלא לפני שנים , כאשר מיינתי את סיפורי הנביאים לארבעה סוגים עיקריים — לגנדה , ביוגרפיה , היסטוריוגרפיה , פרבולה פרדיגמה — הכוללים לפעמים גם כמה תת סוגים ( רופא תשמ"ג , תשמ"ו . ( לגונקל היה יחס דו ערכי לביקורת הספרותית היסטורית בכלל ולהשערת התעודות בתורה בפרט . מצד אחד , בפירושו לספר בראשית ( יצא לאור לראשונה בשנת , ( 1901 היה אדוק ב'תורת התעודות . ' הוא לא ביאר את הכתובים כפי סדרם בספר , אלא קיבץ אותם לפי התעודות בסדר ההיסטורי המשוער שלהן : תחילה סיפור הבריאה והמבול לפי התעודה ס"י , ( J ) אחר כ...
To the book |
|
|