|
|
נעמוד עתה על ההתפתחות האימננטית של חקר הסוגים מאז הופעתו במדע המקרא לפני כמאה שנים . ניתן להכיר , שיש תחומים שנשארו פחות או יותר במצב שהשאיר אותם גונקל , אחרים ששוכללו בהתאם להתחלות שהוא ייסד , ושוב אחרים שפותחו חדשים לגמרי , אמנם לפי שיטתו , אך לא לפי דעתו . עם הראשונים הייתי מונה את חקר תהלים . גונקל הבחין בין ארבעה סוגים עיקריים — ההמנון , מזמור התודה של היחיד , תלונת היחיד , תלונת העם — ועוד סוגים משניים , כל אחד מהם בתוך 'מושב בחיים' משלו ; הבחנה זו נתקבלה ונשתרשה בחקר המקרא ( ראה ג'ונסון . ( 1950 כן הדבר לגבי הסוגים הספרותיים של הנבואה . הסוגים שהבדיל גונקל — 'מראה' לעומת 'דבר , ' מאמר תוכחה ומאמר זירוז , הבחנה בין דבר ה' ודברי הנביא — כל אלה שרירים וקיימים . זליגמן ניסה , בתחילת שנות החמישים , להפיק מן הבחנים האלה נתונים נוספים לתיאור תולדות הנבואה בישראל ( זליגמן תשי"ד . ( ואולם בהבנה הכוללת של הנביאים הקלאסיים חלה תמורה . גונקל , בהמשך לרומנטיקנים של המאה הי"ט , עוד ראה בהם אישים דגולים , שהופיעו על הבימה , כאשר בסערות המאה השמינית לפסה"נ פרצה אישיות הפרט וסללה לה דרך מעבר לקו...
To the book |
|
|