|
|
א . נסיבות מדיניות ותרבותיות בחורבן יהודה ובהגליית רוב תושביה בידי הכשרים ( שנת 586 לפסה "נ ) נפתחה תקופה חדשה . לאחר סערת הרוחות שאפיינה את המאות האחרונות בא עידן של תשישות . אמנם , בחסות האימפריה הפרסית , שהביסה את בבל כעבור חמישים שנה , התרחשה שיבת ציון , גם אם רוב הגולים נותרו בבבל , אך הקהילה הזאת , בארץ ישראל , שנקלעה בין שכנים עוינים , נותרה במשך זמן רב הבן הסורר של היהדות ולאחר שנחשדה בעיני השלטון בנטיות מהפכניות איבדה במהרה כל סמכות . על העם האומלל רבצה מועקה כבדה שהורגשה בצורה עוד יותר חריפה , כיוון שחזר ונשנה החלום על שלטון עולם שיעניק להם ה . ' מתוך מצוקת התקופה השתנה אופיו של העם.- היהודי חייב היה לכופף את גרו לפני שליטי העולם , אך בלבו בז לעובדי האלילים הללו . לאט לאט הלכה והתרחבה הפזורה היהודית . במאות הבאות למדו היהודים שחיו מחוץ לתחומי ארץ ישראל לעסוק במסחר ונודעו כסוחרים בעולם כולו . הם לא היו אהודים כלל על סביבתם וכבר אז נפוצה רדיפת היהודים ; מצבת זיכרון ליחסים אלה הוא ספר אסתר . היהדות שנאלצה לקשור קשרים עם העולם החיצוני , לא היתה מסוגלת לסגור את עצמה בפני תרבות הע...
To the book |
|
|