|
|
לענייננו יוגדר המיתוס בפשטות כסיפור , שהנפשות הפועלות בו הן אלים , בניגוד לאגדה , שגיבוריה הם בני אדם . הגדרה זו מבחינה בין שני הסוגים הספרותיים : כל מה שאפשר לייחס לאל , או לאלים , הוא מופלא מכדי שייאמן בבני האדם . אם כך , ההנחות והממדים , החלים על המיתוס , הם אחרים מאשר באגדה . במיתוס מפלצת הענק יכולה להכות בזנבה את כוכבי השמים ( חזון יוחנן יב , ד , ( או עץ צומח ושורשיו בים שמתחת לארץ וענפיו מצלים על העולם כולו ( יח' לא . ( שורשיו של המיתוס קבועים בראשית ימיו של המין האנושי , עמים היסטוריים שוב אינם יוצרים מיתוסים . במשנה תוקף חלה קביעה זו על עם ישראל , שהרי הדחף של אמונתו מכוון מתחילתו כלפי הערצת אל אחד , ואילו המיתוסים אפשריים רק בפוליתיאיזם : בסיפור אלים מופיעים אלים רבים . משום כך אין למצוא בשום מקום במקרא מיתוס אמיתי בשלמותו ובטהרתו ; מצד שני , עם ישראל היה , בתקופות שונות בתולדותיו נתון להשפעתם של עמים זרים , עד כי אין להניח שלא הכיר חומר מיתולוגי כלשהו . למען האמת המיתוס היה נפוץ מאוד בקרבו . מלבד זאת , בתקופות מוקדמות יותר המונותיאיזם עדיין לא היכה שורש , כך שזכרונות מיתיים ר...
To the book |
|
|