|
|
המקור היחיד לתולדות הספרות של עם ישראל ושל העדה היהודית שלאחריו הוא המקרא , שנתחבר לקראת סוף ההיסטוריה הספרותית של עם ישראל מלקט חיבורים , לרוב עתיקים יותר . המקרא נועד להיות חוק יסוד וספר חינוך אשר מטרתו היתה לעצב את העדה היהודית . מדברים אלו כבר משתמע , שהמקרא לא נועד בשום אופן להיות אוסף של כל הספרות הקודמת , אלא היה אמור לשרת מטרות דתיות מוגדרות מאוד . ברור אפוא , שמתוך הספרים הללו — שנאספו בתקופה מאוחרת ושאופים דתי בעיקרו — לא נוכל ללמוד הרבה על התקופות הקדומות של ספרות המקרא ועל הספרות החילונית של עם ישראל . אולם חיסרון זה , שאתו צריך להתמודד כל ניסיון לתאר את תולדות הספרות הישראלית , איננו הופך נסיונות כאלה לבלתי אפשריים , מאחר שאפילו בספרים מאוחרים מופיעים שוב ושוב מקורות עתיקים יותר , חלקם בעלי היקף רחב מאוד — אם כי רובם מעובדים במידה זו או אחרת ; לפיכך , מן ההכרח שהפרדת מקורות תקדם לכל תיאור של תולדות הספרות . מלבד זאת , לדת ישראל בימי קדם היתה זיקה כה הדוקה אל חיי העם והמדינה עד כי גם באוסף החיבורים , שנועדו לעצב את היהדות , שרדו שיירים שונים של הספרות העממית . ולבסוף , בישר...
To the book |
|
|