|
|
בעת הקדומה היו האבות אהובים , אך , בוודאי לא קדושים בעיני העם ולכן סופרו עליהם בתום לב דברים שאינם יכולים לשמש מופת לתקופתם ובוודאי לא לתקופתנו . סיפורים קדומים אחדים , קרובים ביותר לאמת : הם מתארים את האבות כטיפוסים עממיים ואנושיים ביותר . גם על אברהם , שדמותו הצטיינה באמונה , רדיפת שלום וצדק ובתור שכזאת גילמה את האידיאל , אנו שומעים דברים שאינם יכולים לשמש מופת , אך הם אנושיים מאוד . הסיפור על בריחת הגר ( פרק טז ) מתאר את בית אברהם שבו שרה היא אשה קנאית , הגר שפחה עיקשת ואברהם הוא בעל נוח לבני ביתו ולבריות . בתקופה המאוחרת יותר , שבה שלטו מחשבות על קדושה והתרוממות רוח , לא סבלו 'חילון' מעין זה . הם ראו את האבות כסמל של יראת שמים נאצלה , שהיתה אופיינית לדור ההוא . כך גם חדרה לתמונת האופי של האבות נימה צורמת : אברהם אשר גירש את בנו ישמעאל ודחפו למחסור ( כא , יד , ( אשר אינו מהסס להפקיר את שרה בידי מלך זר אף מקבל מתנות תמורתה ( יב , י ואילך , ( הוא אברהם אשר שימש מופת לאמונה בכל הזמנים ! ויעקב הערמומי הוא זה אשר נושא תפילת הודיה כה נפלאה ( לב , י ואילך . ( נוכל להסיר מן האגדות את החשד ב...
To the book |
|
|