|
|
לעתים כך מתגלה אופן התהוותן של האגדות : באגדות בהן יש מוטיבים אטימולוגיים אפשר לומר בוודאות שאותם קטעים באגדה המבארים שמות , הומצאו למטרה זאת . העובדה שאברהם נתן לאבימלך בבאר שבע , "שבע כבשות" במתנה ( בר' כא , כח ) הומצאה בוודאי כדי להסביר את השם . כך גם באשר לשרה ש"צחקה" ( ירו , יב ואילך , ( ועוד . הסיפורים על בני יהודה : ער , אונן , שלה , פרץ וזרח ( פרק לח ) אינם , אלא , תולדות משפחה יהודה , כשם שמתוך אגדת שכם ( פרק לד ) אפשר להסיק על המאורעות בעת ההתנפלות על העיר שכם . אל לנו לשכוח כי אגדות רבות אינן נכנסות לאף אחד מסוגים אלה . כך בחלקים רבים מתוך סיפורי יוסף , בחלק העיקרי של סיפור יעקב ולבן ( סיפור התרמית , ( שאין לראות בו יסוד היסטורי או הסבר אטיולוגי וכן בפגישת יעקב ורחל ליד הבאר . אולם גם באגדה בה נמצאים מוטיבים אלה , קשה לעתים לבאר את כל האגדה על פיהם , כי בצד החלקים המובנים קיימים גם קטעים גדולים שאינם ניתנים לפירוש כזה . נדידת אברהם ויצחק לגרר ולמצרים משקפת בוודאי יסוד היסטורי , אולם לסיפור לקיחת האשה לבית פרעה והצלתה משם לאחר מכן , יש כנראה מקורות אחרים . מעשה ההתנפלות על שכ...
To the book |
|
|