|
|
המורכבות הקיימת במקרא בנושא זיקתו של ה ' לזיווג ולהולדה , מתגלה גם בסוגיית יחסו של האל למוות . קויפמן הדגיש כי 'עולם המתים הוא לאמונה המקראית העתיקה עולם ללא אלהים *' . ' ומכאן נובעת ההתנגדות לרעיון הגאולה מן המוות שרווח בתרבויות המזרח הקדום ובמיוחד בתרבות המצרית : בדתות האלילות העליונות השאיפה לגאולה מן המות קשורה באידיאה של מיתת האל או ירידת האל לשאול [ ... ] וגם האדם יכול להגאל בדרך זו . פולחן המתים המצרי היה מכוון לעשות את המת לאוסיר - לאל מת וקם לתחיה [ ... ] את רעיון הגאולה בסגנונו האלילי , על ידי מיתת האלוהים או ירידת האלוהים שאולה לא יכלה האידיאה הישראלית לקלוט . לה היתה האלוהות מחוץ לכל התהוות . מתוך גישה זו מתבארים ההיעדר של תפיסה בדבר משפט הנפשות אחר המוות וההתעלמות מן הערך הדתי של מנהגי הטיפול במתים ושל ההתייחסות אליהם לאחר קבורתם . הגמול המובטח לשומרי המצוות והפורענות הצפויה לחוטאים אמורים להתקיים בחיי האדם . אין גמול אחרי המוות . המוות מנתק את האדם מן האלוהים ומתחום הקדושה . האדם המצוי בשאול אינו יכול להלל את האל - 'לא המתים יהללו יה , ולא כל יךךי דומה ' ( תה ' קטו , ( 17...
To the book |
|
|