an שני בנובמבר השתתף משה שרת במעמד הצגת ^ ממשלת בן גוריון בכנסת . בקואליציה השתתפו מפא " י , אחדות העבודה , מפ " ם , הפרוגרסיבים והפועל המזרחי . בנאומו הצהיר בן גוריון על נכונותו להיפגש עם נאצר בכל עת וללא תנאים מוקדמים כדי לדון בשלום . אולם עוד באותו הלילה תקפו כוחות צה"ל את כוחות מצרים , ששבו וחדרו לניצנה , וגירשו את המצרים מן האזור המפורז . בעיני שרת היה העיתוי אומלל , אך הוא לא הצליח למנוע את ביצוע הפעולה שהוחלט עליה לפני שובו . בדיעבד הצדיק אותה עקב ההתגרות המצרית והצורך להחזיר את שליטת ישראל באזור חיוני שיוכל לשמש בסיס למתקפה , אם אכן תפרוץ מלחמה . שרת חשש שפעולות צבאיות יזומות עלולות לסכן את הבקשה של אבן לרכישת נשק ומטוסים בעלי אופי הגנתי מובהק מארצות הכרית . גם הצרפתים נזקקו לאישור אמריקני כדי להעביר נשק ממאגרי נאט"ו לישראל . מגמת הרמטכ"ל הייתה להביא לידי עימות עם מצרים באמצעות מדיניות של דרדור המצב בגבול , לפני שיקלטו המצרים את הנשק הצ י כי . בתזכיר שהגיש דיין לשר הביטחון ב 10 בנובמבר , ובו סיכם את הפרות הסכמי שכיתת הנשק של המצרים , הציע דיין להגיב בפעולות גמול חריפות על פעול...
To the book