פיטורי לבון ושיבת בן־גוריון למשרד הביטחון

ה : מתח בעיתונות בין נגד שרת הקו לחוגי הביטחוני הצבא שלו נמשך , בייחוד ועמו ב" התעמולה למרחב , " עיתונה של אחדות העבודה . לדעת שרת השראת הפרסומים האלה באה מחוגי המטכ"ל והוא אף חשש ממעבר המוני של הקצונה הצעירה לתמיכה פוליטית באחדות העבודה . באמצע ינואר 1955 הביא הוויכוח סביב האחריות ל"עסק הביש " במצרים לידי משבר חמור בתוך מפא " י . לקראת סוף דצמבר 1954 סיים לבון את הבדיקה הפנימית . לבון טען שהוא שמע על רעיון הפעולה מגבלי , אך פסל אותו , וידע על הפעלת החוליה רק לאחר מעשה . הסבריו לא סיפקו את שרת , שרשם ב 27 בדצמבר על פתק לאחד השרים את תהייתו מדוע לבון מעולם לא סיפר לו על קיומה של חוליית הריגול במצרים , ולא פנה אליו להתייעצות לאחר חשיפתה . שרת הסיק שלבון אישר את הפעולות לאחר מעשה , בשיחה עם גבלי , ו " מצפונו האשם לא נתן לו לפנות אליי . " כל עוד נמשך המשפט במצרים נמנע שרת מחקירה מקיפה מחשש לדליפות העלולות לפגוע בנאשמים . עתה , לבקשת לבון , החליט למנות שני אנשים שסמך עליהם , נשיא בית המשפט העליון וידידו הוותיק , יצחק אולשן , והרמטכ " ל לשעבר יעקב דורי , כדי לבדוק את האחריות לפעולה , כלומר ...  To the book