דמוקרטיה באילוצי הביטחון: שאלת החוקה ושיווי זכויות למיעוט הערבי

אביב 1950 חודשה הדרישה לחקיקת חוקה למדינת ^ v / , tn ישראל , כפי שהתחייבה המדינה בהכרזת העצמאות ובכינונה של הכנסת . בישיבת מזכירות מפא " י עם חברי סיעת מפא"י בכנסת ב 14 במאי 1950 ( תעודה , ( 113 עמד שרת על הצורך בחוקה כתובה לביצור המשטר הדמוקרטי וסתר את הנימוקים שהביא בן גוריון נגדה . עם זאת הוא דרש שהחוקה תהיה גמישה והתנגד להקמת בית משפט מיוחד לפירושה . שרת לא הצליח לשכנע את חבריו , ורק שמונה מהם , ובהם זלמן ארן , לבון ושפרינצק , תמכו כעמדתו . היעדר חוקה היה כעצם היעדר הגנה על זכויות אזרח בסיסיות ובייחוד על זכויות האזרחים הערבים . מדינת ישראל התחייבה להעניק לכל אזרחיה שוויון בפני החוק , אך בפועל נשמעו תלונות רבות של ערבים על יחס מפלה . לאחר הקמת הממשלה הראשונה בוטל משרד המיעוטים , שראה את עצמו מייצג את האזרח הערבי ומגינו מפני שרירות לבם של השלטונות . משרד החוץ ביקש לקבל על עצמו את הטיפול במיעוט הערבי , אך בסופו של דבר הועבר הנושא לאחריות לשכת היועץ לענייני ערבים במשרד ראש הממשלה ולשלטונות הביטחון , ובעיקר לממשל הצבאי שהוקם ב 1948 והטיל פיקוח ומגבלות על רוב האזרחים הערבים . יחס שרת ל...  To the book