קרע עם ממשלת בריטניה, הדחת וייצמן והעבות שאלת ארץ־ישראל לזירת האו"ם

y , n סוף נובמבר 1946 יצא שרתוק לבאזל , לקראת rn הקונגרס הציוני הכ"ב שעמד להיפתח בראשית דצמבר . לאחר עוד מעשי טרור של האצ"ל והלח"י , שנהרגו בהם חיילים בריטים , איימה ממשלת ארץ ישראל לשוב ולנקוט צעדים נגד היישוב ואף להטיל משטר צבאי . תנועות "הפורשים" הסכימו להפוגה בזמן הקונגרס אם כי היה ברור שעמדת התנועה הציונית כלפי המאבק המזוין תהיה אחד הנושאים המרכזיים של הדיונים . בעיות נוספות שעמדו לדיון היו שאלת השתתפות נציגי הסוכנות בשיחות עם הממשלה בלונדון ומעמדו של וייצמן , שנחלש מאוד בעקבות הקרע עם הממשלה . לקראת הקונגרס הודיע וייצמן על נכונותו לכהן כתור נשיא כבוד של ההסתדרות הציונית . במסמך שכתב שרתוק על "הרהורים לקראת הקונגרס , " הטיל שרתוק ספק בכנות כוונתו של וייצמן לוותר על שליטתו בתנועה . לדעתו יש לאפשר לו להמשיך לכהן בתור נשיא בפועל רק אם יהיה אפשר לצמצם את סמכויותיו . הקונגרס הראשון לאחר השואה התכנס באווירה של מבוכה ויריבות אישית קשה בין וייצמן לבן גוריון ולמנהיג יהדות ארצות הברית הרב סילכר . בבחירות לקונגרס נחלשה מפא " י עקב פרישת אחדות העבודה וקיבלה רק 26 ° / 0 מן הצירים . הרביזיוניס...  To the book