המאבק עם ממשלת בריטניה: "תנועת המרי העברי"

מ סיכויים לחמת העולם רבים השנייה שסיומה הסתיימה יביא לשידוד , אך לא מערכות נראו במדיניות בריטניה במזרח התיכון . צירצייל הכזיב , הנשיא רוזוולט הלך לעולמו בלי למלא את הבטחותיו לפעול למען העם היהודי , ועמדת יורשו הארי טרומן לא הייתה ידועה . בשיחות להערכת המצב — שהשתתפו בהן בן גוריון , שרתוק ווייצמן — הוחלט להשהות את הפעולה המדינית בלונדון עד לאחר הבחירות הכלליות כבריטניה , שעמדו להיערך ביולי , 1945 בתקווה שיביאו לשינוי במדיניות הבריטית . כמו כן הוחלט לכנס ועידה ציונית בלונדון לאחר הבחירות . בינתיים עסק שרתוק בעניין החי"ל ( הבריגדה היהודית , ( בשחרור חיילים ותיקים ובגיוס חדשים , ורצה להבטיח שהחי"ל תמשיך להתקיים ותשמש גרעין לצבא עברי . שרתוק ידע על ההתנגדות המדינית בבריטניה לשירות החי"ל בארץ ישראל אך קיווה שיצליח בכל זאת לשלבה במסגרת חיל המצב הבריטי , על רקע החששות לחידוש המאורעות בקרב הערבים המצפים לשינויים מדיניים . לעת עתה תמך בשירות זמני של החי " ל בצבא הכיבוש של בעלות הכרית כגרמניה . שרתוק לא הבין ללבם של אלה שהביאו נימוקים רגשיים ומוסריים נגד שירות חיילים ארץ ישראלים בגרמניה . הוא ראה...  To the book