ז. מאבק בין־לאומי ומחלוקת פנימית בנושא השטחים

סתיו 1968 עמדה מדינת ישראל כפני שתי התפתחויות ^ » סותרות ביחסיה עם מצרים . בחודשים ספטמבר ואוקטובר התחוללו תקריות אש חריפות לאורך תעלת סואץ ובמהלכן נהרגו ונפצעו חיילים ישראלים רבים . אולם ממש באותם הימים פתחו דוברים של השלטון במצרים כ"אופנסיוות שלום" מדינית . הם דיברו בנימה מתונה על רצונה של ארצם להגיע להסכם שלום המבוסס על החלטות מועצת הביטחון ורמזו על נכונותה לוותר על מצב הלוחמה עם ישראל בתמורה לחזרתה לקווי ה 4 ביוני . בתגובה טענו חוגים מדיניים בישראל שצעדיה ההצהרתיים של מצרים לא נועדו אלא לזכות באהדת דעת הקהל העולמית ולגייס את ארצות הברית ללחץ משותף על ישראל שתיסוג מן השטחים שכבשה . לראיה ציינו המקורות הישראליים את ההסלמה הנמשכת בתקריות האש לאורך תעלת סואץ ואת ההצהרות המלחמתיות התקיפות של מנהיג מצרים שנלוו להן . עיקר פעילות ההסברה הישראלית כוונה כלפי ארצות הברית , שבמדיניותה ראתה ישראל את המחסום העיקרי בפני בידודה בזירה הבין לאומית וטריז בפני ניסיונותיה של ברית המועצות לכפות עליה הסדר לא נוח . באוגוסט 1968 גברו התקוות בישראל להתקרבות נוספת במדיניות האמריקנית לעמדותיה , וזאת בעקבות פ...  To the book