ג. הביקור באפריקה

ך * שענייני הכלכלה הלכו והסתבכו , יכול היה אשכול m לשאוב נחת מן השיפור המתמיד כיחסי החוץ של ישראל ( ראה פרק תשיעי , ה ופרק עשירי , ב , ( ובתוך כך במערכת יחסיה עם מדינות יבשת אפריקה . בעשור השנים , 1966-1956 שבהן כיהנה גולדה מאיר בתפקיד שרת החוץ , תפסו היחסים עם מדינות אפריקה מקום חשוב במדיניות החוץ של ישראל . פעילותה של גולדה מאיר להרחבת קשריה של ישראל ביבשת השחורה ולהעמקתם נועדה לסכל את הניסיון של מדינות ערב ליצור כיתור מדיני סביב ישראל על ידי הידוק קשריהן עם מדינות אפריקה , ובמיוחד כוונה נגר שאיפותיו של נאצר להפוך את מצרים למרינה מובילה ביבשת אפריקה ולרתום את מדינות אפריקה השחורה לתמיכה במאבק הערבים נגד ישראל . גם מספרן הרב של מדינות אפריקה החברות באו"ם והשפעתן על דיוניו , הקנו חשיבות מיוחדת לקשריה של ישראל עמן . ישראל קיוותה אף לנצל את קרבתה הגאוגרפית היחסית לאפריקה למטרות כלכליות וליצור במדינות היבשת שוק לסחורות ולשירותים מתוצרתה . לשיקוליה של ישראל נוסף ממר רעיוני והומניטרי , והוא ניזון מההזדהות עם שאיפתם של עמי אפריקה לעצמאות ומהרצון לסייע להם בפיתוח מדינותיהם הצעירות . ניסיונותי...  To the book