ג. ראשיתה של האטה בהתיישבות ובעלייה

שנה שנ הרביעית לעצמאות מדינת ישראל , שנת תשי"א , ^ 11 הי היתה מבחינות רבות שנה של חשבון נפש . תחושות הסיפוק והגאווה שליוו את הקמת המדינה ואת גלי העלייה העצומים בשנותיה הראשונים לא פגו , אך הקשיים הרבים והבלתי פוסקים הותירו את רישומם . המשבר הכלכלי ההולך ומחריף גרם לירידת מורל בציבור הרחב , שמאס בתלושי הקצבת המזון ומוצרי ההלבשה שניתנו לו ובמצרכים הדלים כגון אבקת הביצים ותחליפי הקפה שבהם נאלץ להסתפק . השלטונות התקשו להיאבק ברמאות ובמסחר הגואה בשוק השחור , שיצרו פערים גדולים בחברה הישראלית בין בעלי יכולת לחסרי יכולת . שמועות וטענות על שחיתות וטובות הנאה שמקבלים ה"קרובים לצלחת" תרמו אף הן לחוסר הנחת בציבור . גם התופעות הקשות שליוו את תהליכי קליטת העולים והמראות המביכים במחנות , במעברות וביישובי העולים ציננו במידה רבה את ההתלהבות . מציאות זו חייבה את קובעי המדיניות בישראל לקבל שורה של החלטות לגבי המשך דרכה של המדינה . בתחומי עיסוקיו של אשכול השפיעו התפתחויות אלו על שני עניינים עיקריים : קצב ההתיישבות החדשה וממרי העלייה . בראשית 1951 לא חסרו מושכי עולים שניתן היה להגדירם כסיפורי הצלחה או לפח...  To the book