א. מחנות עולים ומושבים

נ היהודי חשולים בתקופת של עלייה המנדט המונית הגיעו שכמותם למדינת ישראל לא ידע בשנותיה היישוב הראשונות . לראשונה ללא הגבלות , שךיולים ( מכסות ) וסרטיפיקטים החלו המוני יהודים זורמים אל שערי המדינה , תחילה ממחנות המגורשים בקפריסין ומשארית הפלטה באירופה , ועם הזמן גם ממדינות העולם המוסלמי . בשנים 1951-1948 עלו למדינת ישראל כ 700 , 000 איש , מעט יותר ממספרם של תושבי המדינה היהודים בעת הקמתה . לעומת זאת האוכלוסייה הערבית במדינה הצטמצמה בהרבה , לאחר שמאות אלפים מהם נטשו או גורשו במהלך המלחמה והפכו לפליטים בארצות השכנות , ובשטח מדינת ישראל נותרו כ 120 , 000 ערבים בלבד . העלייה התקבלה בקורת רוח רבה אולם , היקפה , שעלה על כל התחזיות יצר קשיים עצומים ואף התעוררו ספקות באשר ליכולתה של המדינה הצעירה לקלוט עלייה זו . בתוך זמן קצר נדרשו מוסדות המדינה , שהיתה נתונה בעיצומה של מלחמה ובמשבר כלכלי חריף , לספק קורת גג ואמצעי קיום להמוני עולים , שרובם המכריע היו חסרי אמצעים . ראשוני העולים שוכנו בשכונות הערביות הנטושות בחיפה , ביפו , בירושלים ועוד . משאלה מלאו הוקמו בחיפזון עשרות מחנות אוהלים ובהם שוכנו ...  To the book