ב. שליחות ציונית ופעילות ה"העברה" בברלין

ג העוסקים ההגירה בעלייה היהודית בפני מגרמניה מספר העמידו בעיות שנבעו את המוסדות מחוקי ההגירה הגרמניים . בשנים , 1932-1931 בעת המשבר הכלכלי העמוק בגרמניה , נחקקו שורה של חוקים שאסרו הוצאת מטבע זר מן המדינה בסכום העולה על 200 מרק ( כ 13 לי"ש ) בלבד . הגבלות אלו פגעו ביהודים שביקשו להגר ולקחת עמם את רכושם , אך פרצה בחוק שנועדה להפחית ממספר המובטלים באמצעות עידוד ההגירה , ושעל פיה רשאים היו מהגרים במקרים מסוימים להוציא מהמדינה עד 15 , 000 מרק ( כ 1 , 000 לי"ש , ( פתרה את הבעיה לחלקם . סכום זה אף אפשר ליהודים אלה לעלות לארץ ישראל בתור בעלי הון , שהיו רשאים על פי תקנות שלטונות המנדט להיכנס לארץ מעבר למכסות שנקבעו לעולים יהודים . אולם פתרון זה לא סיפק את יהודי גרמניה שהיו בעלי רכוש גדול מ 1 , 000 לי"ש , ושביקשו לעלות לארץ ישראל בלי לאבר חלק ניכר מרכושם . כדי לפתור את בעייתם הציעו אנשי עסקים מארץ ישראל לשלטונות גרמניה לאפשר לאותם יהודים להוציא את יתרת רכושם מהמדינה בסחורות שיירכשו בגרמניה וייוצאו לארץ ישראל . בראש קבוצת אנשי העסקים שיזמו שיטה זו , שנקראה העברה ( טרנספר , ( עמד סם כהן , נציג...  To the book