ג. ההיסטוריה של העולם

341 יסוד מציאותו של הרוח הכללי הוא : באמנות – הסתכלות ודמות , בדת – רגש ודימוי , ובפילוסופיה – המחשבה החופשית הטהורה . בהיסטוריה של העולם יסוד זה הוא הממשות הרוחנית בהיקפה השלם על תחומיה הפנימיים והחיצוניים גם יחד . ההיסטוריה של העולם היא בית משפט , מאחר שבכלליותה ההווה-כשלעצמה-ובשביל-עצמה , הפרטיקולרי – [ כלומר ] הפנטים , החברה האזרחית ורוחות העמים בממשותם הרב-גונית – נוכח רק כאידיאלי , ותנועת הרוח ביסוד הזה היא גילום העובדה הזאת . 342 יתר על כן , ההיסטוריה של העולם איננה בית משפט הנסמך על עוצמתו גרידא , כלומר היא איננה כורח מופשט וחסר תבונה של גורל עיוור . אדרבה , מאחר שהרוח הוא כשלעצמו-ובשביל-עצמו תבונה , ומאחר שההיות- בשביל-עצמה של התבונה ברוח הוא ידיעה , הרי ההיסטוריה של העולם היא התפתחותם ההכרחית של המומנטים של התבונה מתוך מושג חירותו של הרוח בלבד , ולפיכך של המומנטים של תודעתו-העצמית ושל חירותו של הרוח , דהיינו פרישתו והתממשותו של הרוח הכללי . 343 ההיסטוריה של הרוח היא מעשהו-שלו , שכן הוא אינו אלא מה שהוא עושה , ומעשהו הוא להפוך את עצמו – במקרה הזה בבחינת רוח – למושא תודעתו , לת...  To the book