ג. כפייה ועבירה

90 כשיש ברשותי קניין , רצוני מוטבע בחפץ חיצוני . במצב זה לא זו בלבד שרצוני משתקף בחפץ החיצוני , אלא הוא גם אחוז בו וכפוף לכורח . לכן הוא עלול לסבול מרות בכלל או מרות המאלצת אותו להקריב [ דבר מה ] או לעשות [ פעולה כלשהי ] כתנאי ל [ שמירה על ] חזקה כלשהי או על הוויה פוזיטיבית כלשהי , [ כלומר ] הוא עשוי לסבול כפייה . תוספת . עבירה היא העוול במובנו האמיתי , ובה אין מכבדים לא את הצדק כשלעצמו ולא [ את הצדק ] כפי שהוא נראה לעיניי . אם כן , בעבירה נפגעים שני הצדדים , הצד האובייקטיבי והצד הסובייקטיבי . 91 בתור [ יצור ] חי , האדם בוודאי יכול להיות כפוי , זאת אומרת , ניתן להכפיף את צדו הפיזי וצדדים חיצוניים אחרים שלו למרותם של אחרים , אבל הרצון החופשי איננו יכול להיות כפוי כשלעצמו-ובשביל-עצמו ( ראה סעיף 5 לעיל , ( אלא רק במידה שהוא איננו נסוג מן החיצוניות שבה הוא מוחזק לכוד , או מן הדימוי של אותה חיצוניות ( ראה סעיף 7 לעיל . ( לכפות משהו אפשר רק על מי שרוצה להניח לעצמו להיות כפוי . 92 הרצון הוא אידיאה , או חופשי ממש , רק אם יש לו מציאות ואם המציאות שבה טבע את עצמו היא הוויה של החירות . לפיכך המרו...  To the book