|
|
ה 1988 ממשלת לא הביאה האחדות שקט למערכת השנייה של הפוליטית שמיר בדצמבר התוססת כישראל . כזכור בינואר 1989 יזם שר הביטחון רבין תכנית לבחירות בשטחים ולאחר מכן משא ומתן עם הנציגות הפלסטינית הנבחרת . שמיר פקפק תחילה בטיב תכניתו של רבין , אולם באביב , 1989 לאחר ששב מביקור בארצות הברית , שינה את טעמו והסכים לחלק מרכיביה , ובעיקר למשא ומתן עם נציגות נבחרת של ערביי השטחים . במאי 1989 קיבלה הממשלה , ברוב של עשרים קולות נגד שישה , הצעת החלטה משותפת לשמיר ולרבין , בתיאום עם ממלא מקום ראש הממשלה ושר האוצר פרס ועם שר החוץ ארנס . זאת הייתה תכנית מדינית המבוססת על כחירות דמוקרטיות בשטחים . מי שיזכה בבחירות יכונן שלטון עצמי לתקופת מעבר של חמש שנים . בתוך שלוש שנים מכינון השלטון ידונו עמו במשא ומתן על פתרון הקבע ישראל , מצרים וירדן . רוב שרי העבודה , רוב שרי הליכוד , שני שרי ש"ס ואחד משרי המפד"ל תמכו בתכנית . מתנגדיה היו השרים אריאל שרון , יצחק מודעי , דוד לוי , אבנר שאקי , עזר ויצמן ורפי אדרי - היו מהם ששללו את התכנית כגלל הוויתורים שנכללו כה והיו שדחו אותה כי היא לא כללה משא ומתן ישיר עם אש"ף . מתנגדי...
To the book |
|
|