|
|
ה שנגזרו סמכות היא לחון מן עבריינים החשובות או שכסמכויות לקצוב ( לקצר שניתנו ) עונשים בידיו של הנשיא . סמכותו של הנשיא אמנם לא מוגבלת כחוק ושיקול הדעת שניתן לו הוא מוחלט , אך כיוון שחתימתו על החנינה מחייכת "חתימת קיום" של שר לצדה , השתרר הנוהג שהנשיא אינו פועל כניגוד לחוות דעתו והמלצתו של שר המשפטים במשפטים פליליים ושל שר הביטחון במשפטים ביטחוניים . בדרך כלל פעולותיו של הנשיא כתחום זה היו רחוקות מעיני הציבור ולא זכו לחשיפה תקשורתית . לא כך בתקופתו של הנשיא הרצוג , שבה הפך נושא החנינות לעניין מרכזי ואחדות מפעולותיו כתחום זה עוררו מחלוקות עזות וגררו סערות ציבוריות . שתי פרשיות כבדות משקל הטביעו את חותמן על פעילותו של הרצוג בתחום החנינות ואפילו על כל כהונתו - הראשונה פרשת החנינות וקיצוב עונשם של חברי המחתרת היהודית שנתכסה באפריל " , 1984 והשנייה סוגיית החנינות לראשי שירות הביטחון הכללי בנוגע לפעילותם בפרשת "קו " 300 ( להלן . ( באביב , 1985 לאחר עיכובים שנבעו ממשפט זוטא שניהלו 19 מנאשמי המחתרת על תוקפן של ההודאות שמסרו כחקירה המשטרה והשב"כ , ההל משפטם של הנאשמים ( שמונה נאשמים אחרים הודו כ...
To the book |
|
|