ג. ההתמודדות ב'דבר' עם הצנזורה הממשלתית

ץ 4 לק ניכר מהוויכוח ביישוב בשאלת ה י חלוקה ' התנהל י P מעל דפי עשרות העיתונים היומיים , השבועונים והירחונים שהיו קיימים ביישוב , וזאת תחת עינם הפקוחה של השלטונות . ממשלת המנדט , שהייתה מודעת לפוטנציאל הטמון בעיתונות לליבוי יצרים לאומיים , חוקקה בינואר 1933 את 'פקודת העיתונות , ' שהעניקה לנציב העליון אפשרות לפקח על העיתונות היהודית והערבית באמצעות 'לשכת המודיעין הממשלתית . ' עם פרוץ המאורעות באפריל 1936 אף הונהגה צנזורה ישירה על העיתונות . עם כל ניסיונו של השלטון לשמור על חופש הביטוי נהגה לשכת המודיעין הממשלתית להזהיר עיתונים ערביים ועבריים ואף לסגרם לפרקי זמן קצובים אם המרו את פי הצנזורה , פרסמו ידיעות שגויות בנושאים ביטחוניים או מאמרי ביקורת חריגים בחריפותם על הממשלה . 'הירדן , ' ביטאונה של המפלגה הרוויזיוניסטית , הרגיש את נחת זרועה של הממשלה יותר מכל העיתונים העבריים , אך גם 'דבר' חש בה . הגישה האופוזיציונית של העיתון וביטוייה החריפים לא נשאו חן בעיני השלטונות , וזכו לעתים לביקורת גם מצד הנהגת מפא " י , שטענה שרצוי למתן את הביקורת על שלטונות המנדט בשעה שהם מנהלים מאבק בטרור . ביקורת...  To the book