ה. במאבק על עצמאותו של 'דבר' לאחר רצח ארלוזורוב

ש החוגים אלת דרכי האזרחיים י המאבק ובעיקר בין חוגי הרוויזיוניסטים ההסתדרות מצאה לבין את ביטויה גס בדבר . ' עיתונה של ההסתדרות נמנה במובהק עם העיתונות האידאולוגית ביישוב וביטא את עמדותיה של תנועת הפועלים בלי להתיימר להציג גישות אובייקטיביות ונטולות פניות . עם זאת שמר העיתון על מידה של עצמאות ולא תמיד היו עמדותיו כעמדות ראשי ההסתדרות . דוד זכאי , מעורכי 'דבר ' במשך שנים ארוכות , אף טען לימים שעורכי העיתון ביקשו לכוון את ההסתדרות ולא להיות מכוונים על ידה ובלשונו : 'שראשי ההסתדרות כבוקר בקומם יקראו את "דבר " וישאלו מה אומר העיתון , ולא שאנשי "דבר " ישאלו לפני עריכת העיתון מה אומרת ההסתדרות ' . ' מערכת העיתון נקטה לעתים עמדות מוסריות ועקרוניות עצמאיות שגררו מחלוקות בינה לבין הנהגת תנועת הפועלים , כפי שבא הדבר לידי ביטוי גם כשאלת האלימות . אמנם חברי המערכת ובכללם ביילינסון ורובשוב תקפו במאמריהם בחריפות רבה את מעשי הרוויזיוניסטים נגד ההסתדרות , אך בה בשעה אימצו מטעמים טקטיים ומוסריים את עמדתו של ברל בעד חיפוש דרך לפשרה עמם בשאלות העבודה ונגד שילוב של אלימות במאבק בהם . ככל שגבר המאבק הפנימי ב...  To the book