פתח דבר

הקיבוץ הוא אחד ההישגים המרשימים ביותר של הציונות , הישג אנושי , חברתי וכלכלי שרישומו ניכר ואף מוכר לא רק בישראל , אלא גם ברחבי העולם . המלה ' קלבוץ ' היא מן המלים העבריות המוכרות ביותר בשיח העולמי , והיא אף מופיעה במילונים לועזיים שונים . שני מתחים בסיסיים מלווים את תולדות הקיבוץ מראשיתו ואת החקר עליו . הציר הראשון נמתח בין הגישה המסבירה את לידתו של הקיבוץ ואת התפתחותו כפרי השקפות רעיוניות ( אידאולוגיה , ( לבין זו הרואה בייסודו של הקיבוץ ובאופן התפתחותו תוצאה של נסיבות היסטוריות , מענה לקשיים ולצרכים ארציים פרי נסיבות הזמן והמקום . קטביו של ציר המתח השני הם מצד אחד היותו של הקיבוץ אורח חיים שיתופי , קומונה , הוויה אנושית וחברתית ייחודית , שיש לה ערך בזכות עצמה , צורת חיים שעצם קיומה הוא מטרה , תכלית , ובקוטב הנגדי : היותו אמצעי להגשמת מטרות לאומיות וחברתיות . אפשר לבחון את הקיבוץ גם מזווית הסתכלות נוספת , המשלבת את שני צירי המתח הללו ומוסיפה להם ממד אוניברסלי בדרך של בחינת קשרי הגומלין בין החברותא , כוח המשיכה של החוויה השיתופית , המאפיינת את כל הקומונות בעולם , לבין קיומה של משימת על ...  To the book