|
|
במזרח הקדום היו הסוסים מצרך מבוקש ביותר בשל תפקידם במערך חילות הרכב והפרשים . הטיפול בסוסים ואימונם חייבו השקעה כלכלית גדולה . לכן היה קשר ברור בין היכולת הכלכלית של המדינה לבין מספר הסוסים שברשותה , כפי שבא הדבר לידי ביטוי בחוק המלך : 'ורק לא ירבה לו סוסים ( ... ] וכסף וזהב לא ירבה לו מאוד' ( דברים יז טז-יז ) וכן בתוכחת ישעיהו : 'ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאוצרותיו , ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבותיו' ( ב ז . ( האיסור המקראי המופיע במשפט המלך , 'רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס' ( דברים יז טז , ( מקשר את מצרים עם סחר הסוסים . התעודות האשוריות שנזכרים בהן 'סוסים כושיים' המיובאים ממצרים מעידות גם הן על קשר זה . יש בידנו גם עדויות מימי תגלת פלאסר השלישי לסוסים שמקורם בנוביה ואשר יובאו לאשור דרך מצרים . מעיון בתעודות האשוריות עולה שהיו שני גזעי סוסים שסייעו במערך הצבאי של אשור : הגזע האחד הוא של הסוסים הכושיים , שהיו גדולים במיוחד ומקורם בנוביה , והם שימשו בחיל המרכבות בלבד . הגזע האחר הוא של סוסים שהובאו מ'מושר , המזוהה עם אירן , והם שימשו את חיל הפרשים האשו...
To the book |
|
|